תביעה לסילוק יד מהי? (מדריך משפטי)

תביעה לסילוק יד ממקרקעין כשמה כן היא בדיוק : תביעה משפטית אשר מגיש בעל מקרקעין (או כזה אשר קשור למקרקעין בזיקה כלשהי) כנגד מי שפלש לנכסו או עושה בו שימוש שלא ברשות ושלא כדין, לסילוקו של אותו הפולש ותביעת הנזקים או דמי שימוש ממנו.

פלישה לנכס הינה תופעה שכיחה בארץ ולכן, ניתן היה לחשוב כי המחוקק יתווה הליך מיוחד או קצר יותר לסילוק ידו של אותו הפולש, אך בפועל האופציה העומדת בפני הבעלים הינה תביעה לסילוק יד המתנהלת כתביעה רגילה, על כל הכרוך בכך (למעט הפעלת כוח סביר בזמן מוגבל).

מה יכול להוות "פלישה" לנכס מקרקעין לצורך הגשת תביעה לסילוק יד?

פלישה לדירה/בית ריק – פעמים רבות נותרים נכסים ריקים מסיבות שונות כמו פטירת הבעלים או מחלוקת לגבי זהות הבעלים ועוד, אז קיימים פולשים למיניהם שמנצלים מצב זה להשתלט על אותו הנכס ולעבור להתגורר שם שלא ברשות ושלא כדין.

פלישה לשטח/ריק – שטחים נטושים (אפילו זמנית) מהווים "מצע" נוח להשתלטות של בעלי עסקים סמוכים (אך לאו דווקא) המרחיבים את עסקיהם או מקימים שם עסקים חדשים שלא כדין וללא תשלום כלשהו.

השתלטות על שטחים משותפים – תופעה זו ניתן לראות בבניין משותף פעמים רבות, עת שכן משתלט על רכוש משותף כמו חצר, מעבר או גג וממש עושה בו כשלו, אם למטרת מגורים ואם למטרה אחרת (כמו חנית כלי רכב בחצר המשותפת למשל).

מי יכול להגיש תביעה לסילוק יד?

כל מי שהינו בעל זכות באותו הנכס או זכאי להחזיקו (בעלים, חוכר, שוכר לפי הסכם שכירות). למשל יורש שטרם העביר הנכס על שמו ופלשו אליו, יכול להגיש את התביעה לסילוק יד באמצעות מנהל עיזבון הבעלים אותו ירש.

איך תוגש תביעה לסילוק יד והיכן יש להגישה?

תביעה לסילוק יד תוגש כפי שמגישים כל תביעה רגילה, רק שכאן יש להוכיח את הזיקה לנכס באופן ברור וחד משמעי ולהגישה הערכאה המשפטית המתאימה בתלות בזהות הצדדים:

1. צדדים שהינם קרובי משפחה – התביעה תוגש בבית המשפט לענייני משפחה.
2. צדדים שהינם שכנים בבית משותף – ניתן להגיש את התביעה הן בבית משפט השלום והן למפקח על המקרקעין – רצוי למפקח שהוא מומחה יותר בסכסוכי שכנים משפטיים.
3. צדדים "רגילים" – התביעה תוגש בבית משפט השלום.

מה ההבדל בין תביעה לסילוק יד לבין תביעה לפינוי מושכר?

לכאורה מדובר בהגנה על אותה המטרה – שהיא הגנה ושמירה על זכויות קנייניות אך בפועל, נראה כי קיימים הבדלים מהותיים בין שתי התביעות או בין האפשרויות לפעול ובין היתר:

משך ההליך: תביעה לפינוי מושכר מוגשת בהליך מהיר אשר יוחד לה בתקנות ויכולה להסתיים בתוך 60 – 90 ימים עד מתן פסק דין לעומת תביעה לסילוק יד, אשר מוגשת בהליך רגיל ויכולה להימשך על פני חודשים רבים (ולעיתים אף שנים).

עילת התביעה: בתביעת פינוי בסדר דין מהיר ניתן לתבוע רק את הפינוי ואת הסעדים הכספיים לתבוע בנפרד ובתביעה לסילוק יד, ניתן לתבוע פינוי וסעדים כספיים (כמו דמי שימוש ראויים) באותה התביעה.

שימוש בכוח סביר לסילוק יד – לכאורה "הטבה" לבעלי הנכס

החוק מאפשר לבעלי הנכס לפנות את הפולש תוך הפעלת "כוח סביר" אך זאת בתוך 30 ימים בלבד מיום שתפס הפולש חזקה באותו הנכס לכאורה אופציה פורצת דרך אך בפועל, רבים לא מספיקים לפעול כלל בתוך 30 הימים וחלקם אף מעדיפים לא לפעול בכוח מלכתחילה.

באופן תמוה, למטרת פינוי מושכר ייחד המחוקק הליך מהיר ויעיל ואילו לסילוק ידו של פולש, שגם פוגע באופן חמור בזכויות קנייניות, אין כל הקלה (אף לא פרוצדוראלית) בהגשת תביעה והתובע נאלץ להתנהל בהליך של תביעה רגילה וממושכת.