בדירות רבות בישראל מתגוררים דיירים ששוכרים אותן, כלומר אנשים שהם לא הבעלים של אותן דירות. בטרם כניסת שוכר לדירה, הוא חותם על חוזה שכירות עם הבעלים (להלן: "המשכיר"), אך עוד לפני כן, המשכיר צריך לוודא שמדובר באדם שיעמוד בתנאי חוזה השכירות: לא יגרום לנזקים בדירה, ישלם את כל התשלומים הקשורים לדירה, לרבות דמי השכירות – בזמן וכו'.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם המשכיר אמנם מתרשם שמדובר בשוכר שאינו בעייתי, אך בהמשך מגלה כי לא כך הדבר. על מנת להתמודד עם מצב בעייתי זה, ייתכן שהמשכיר צריך להגיש תביעה לפינוי מושכר. מאמר זה יציג חמישה דברים שחשוב לדעת לפני הגשת תביעה שכזו.
הגשת תביעה לפינוי מושכר – המוצא האחרון
אף על פי שהשוכר הוא בעייתי, שגורם לנזקים בדירה ו/או לנזקים ממוניים למשכיר – האחרון צריך, קודם כל, לנסות ולהתמודד עם מצב בעייתי זה שלא באמצעות הגשת תביעה לפינוי מושכר. על המשכיר להסביר לשוכר שהתנהלותו בכל הנוגע לדירה היא בעייתית, ואינה יכולה להימשך כך.
הדרך המקובלת להסביר זאת היא שליחת מכתב התראה לשוכר בטרם נקיטת הליכים משפטיים. המכתב צריך לכלול:
- הסבר מדוע הוא בכלל נשלח
- את דרישותיו של המשכיר מהשוכר
- הבהרה מצד המשכיר שאם השוכר לא ימלא אחר דרישות אלה, יינקטו נגדו הליכים משפטיים.
במידה שהשוכר ממשיך בהתנהלותו הבעייתית גם לאחר קבלת המכתב – המשכיר צריך להגיש נגדו תביעה לפינוי מושכר.
בתביעה לפינוי מושכר לא ניתן לדרוש סעדים מלבד פינוי המושכר
סעיף 81(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") קובע שהסעד היחיד שיכול המשכיר לדרוש במסגרת תביעה לפינוי מושכר, הוא פינוי המושכר, קרי פינוי השוכר מהדירה. כדי לקבל, או לכל הפחות לדרוש, סעדים נוספים, צריך המשכיר להגיש תביעה נפרדת.
אפשרות נוספת העומדת בפני משכיר המעוניין בסעדים נוספים היא הגשת תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר. במסגרת תביעה זו ניתן לדרוש גם את פינוי השוכר מהדירה וגם סעדים נוספים, למשל פיצוי כספי עקב הנזק הממוני שנגרם לו כתוצאה מהתנהגותו הבעייתית של השוכר. ניתן להגיש תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר הן במקום תביעה לפינוי מושכר, והן במקביל לתביעה זו. שתי התביעות אינן פוגעות זו בזו.
ההליך המשפטי במסגרת התביעה לפינוי מושכר הוא מהיר וקצר
רבים חוששים להגיש תביעה לפינוי מושכר, ולמעשה כל תביעה שהיא, ומנמקים זאת בכך שהליך משפטי במסגרת תביעה הוא ארוך מדי. ואולם, כשמדובר בתביעה לפינוי מושכר, לא כך הדבר.
סעיף 81(ב) לתקנות קובע שרק ב-30 הימים הראשונים שלאחר המצאת כתב התביעה כנגד השוכר, יכול האחרון להגיש כתב הגנה. הדבר יכול הן להרגיע את המשכיר, שכן הוא יודע שפינוי השוכר מהדירה קרוב מאוד, וכן להרתיע את השוכר, מאותה הסיבה ממש. הדבר תלוי, כמובן, בשאלה אם בית המשפט יקבל את התביעה או שמא ידחה אותה.
כמו כן, לפי סעיף 81(ה) לתקנות, בית המשפט צריך לקבוע מועד לדיון בתובענה לכל היותר תוך 30 ימים מהגשת כתב ההגנה האחרון. עקב כך, המשכיר מבין שלמרות שיכולים להיגרם עוד נזקים לדירה או עוד נזקים ממוניים לו, הם יהיו מינימליים שכן ההליך המשפטי יהיה קצר, ופינוי השוכר מהדירה קרוב מתמיד.
עקב כל אלה, ניתן להבין כי יכולים לעבור רק 60 ימים מהגשת התביעה לפינוי מושכר ועד מתן פסק הדין. רוב ההליכים המשפטיים הם ארוכים הרבה יותר, כולל תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר – שכן, כאמור, במסגרתה ניתן לדרוש כל סעד ולכן היא מורכבת הרבה יותר.
לכתב תביעה לפינוי מושכר יש לצרף מסמכים
אם מוגש כתב תביעה לפינוי מושכר הכולל רק את דרישת פינוי המושכר, התביעה צפויה להידחות. כדי להגביר את הסיכוי שהתביעה תתקבל, חשוב לצרף לכתב התביעה מספר מסמכים, כמו:
- מכתב ההתראה ששלח המשכיר לשוכר, לפני שהגיש את התביעה לפינוי מושכר
- חוזה השכירות שעליו חתמו המשכיר והשוכר לפני שהשוכר נכנס לדירה
- כל מסמך שקשור לבעלות על הדירה.
לא רק שאי-צירוף מסמכים אלה צפוי לגרום לכך שהתביעה לא תתקבל, אלא גם לכך שהשוכר ימשיך להתגורר בדירה ולגרום לה לעוד נזקים, ואולי גם לנזק ממוני למשכיר (אם, למשל, השוכר לא משלם שכר דירה).
גם אם לאחר פסק הדין השוכר יסרב להתפנות וימשיך להזיק – הוא בסופו של דבר יפונה
ישנם משכירים שנמנעים מלהגיש תביעה לפינוי מושכר כי הם חושבים שגם אם תביעתם תתקבל, הדבר לא ירתיע את השוכרים הבעייתיים, והם יסרבו להתפנות מהדירה וימשיכו להזיק. ואולם, חשוב לדעת שגם למצב כזה יש פתרון. במצב כזה צריך המשכיר להגיש ללשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, ולצרף אליה:
- העתק חתום של פסק הדין
- העתק מהודעת פינוי השוכר מהדירה
- את פרטי חשבון הבנק שלו או של עורך דינו
- שם, כתובת, מספר תעודת זהות ושם האב של השוכר.
לאחר הגשת הבקשה, מנהלה של אותה לשכת הוצאה לפועל ממציא לשוכר אזהרה שאומרת שעליו להתפנות מהדירה ב-20 הימים הקרובים. אם השוכר לא עומד בדרישה זו, מגיע מנהל הלשכה לדירה במהלך ארבעה-עשר הימים הראשונים שלאחר תום תקופת האזהרה, מפנה את הדירה ומוסר אותה לאדם שבפסק הדין נקבע שהוא זה שזכאי לקבלה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר