שלבים חשובים בהליך תביעה לפינוי מושכר

בעלי נכסים רבים מוצאים את עצמם לא פעם במערכת יחסים מורכבת עם שוכרים בעייתיים. אותם שוכרים מחליטים על דעת עצמם לדחות את מועד התשלום של דמי השכירות ולעיתים גם לא לשלם כלל תוך סירוב לפנות הנכס.

מצב זה גורר לא פעם תחושת תסכול וחוסר אונים. שהרי, אותו השוכר מחזיק ברכושו היקר של בעל הנכס ללא העברת תמורה ראויה. על כן, במקרים מסוג זה לא נותרות הרבה ברירות וברוב המקרים יבחר בעל הנכס להתחיל בהליך תביעה שמטרתו להוביל לפינויו של אותו דייר סרבן.

שלב ראשון – זיהוי הבעיה וביצוע פעולות מהירות

פינוי של דייר המסרב להתפנות עלול לקחת זמן. ככל שנתקלים בחוסר שיתוף פעולה מצדו של הדייר ההליך יהפוך לארוך ומורכב יותר. מומלץ לשלוח לדייר הסרבן מכתב התראה לפני פתיחה בהלכי התביעה ולהזהירו על כוונת בעל הנכס בנקיטת הליכים משפטיים. שליחת מכתב כזה תשמש בהמשך ראייה חשובה אל מול בית המשפט שתעיד על כך שבעל הנכס פעל ככל שיכל לפינוי הדייר בדרכים אחרות לפני ההחלטה להגיש תביעת פינוי כנגדו.

הפנייה לדייר הסרבן יכול שתעשה תוך 60 -90 ימים מהמועד שבו הוגשה התביעה. לכן מומלץ לא לבזבז זמן וברגע שנוצרת בעיה עם השוכר להגיש תביעה לפינויו של הדייר.

הגשת תביעה לפינוי מושכר תיעשה כשהגיע מועד סיומו של חוזה השכירות אך השוכר מסרב לפנות את הדירה ולעזוב אותה. כמו כן, במידה והשוכר הפר הפרה יסודית של אחד מסעיפי חוזה השכירות שנחתם. כגון: הסבת נזק לנכס ולרכוש הנמצא בו, סירוב לשלם מיסים עירוניים וכו'.

שלב שני – הגשת תביעה לפינוי הדייר לבית המשפט

לפי התקנות, כל בעל נכס שמשכיר אותו לאדם אחר רשאי לגשת לבית המשפט ולהגיש תביעה לפינוי מושכר. במסגרת הגשת תביעה זו מבקש בעל הנכס רק את פינויו של אותו השוכר. אולם, בעל הדירה יכול להרחיב את התביעה ולתבוע בהליך משפטי נפרד את אותו הדייר גם בגין טענות כספיות, הליך שאינו דורש את אישור בית המשפט.

כלומר, בעל הנכס יוכל לפצל את תביעותיו כנגד השוכר לשתי תביעות נפרדות. אחת- שהעילה שלה היא פינוי השוכר מהדירה. והשנייה- כזו שתזכה את בעל הדירה בפיצוי כספי הולם על הנזקים שגבה אותו דייר בעייתי.

בכדי לזרז את התהליך המשפטי, נקבע לפי התקנות כי יש לצרף לכתב התביעה את טענות התובע ומסמכים נוספים:

• תצהירים של עדות ראשית.
• חוות דעת של מומחה.
• אסמכתאות משפטיות.
• מסמכים הנוגעים לתביעה לפינוי הדייר.

לפי התקנות גם הדייר הנתבע נדרש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים לכתב ההגנה שיגיש מטעמו הוא או בא כוחו. כל זאת תוך חודש ממועד המצאת כתב התביעה. תביעה לפינוי מושכר מוגשת לבית משפט השלום הסמוך למקום הנכס שבגינו מוגשת התביעה.

שלב שלישי – אכיפת פסק הדין באם מדובר בדייר סרבן

לאחר שניתן פסק הדין מקבל הדייר חמישה עשר ימים לפינוי עצמאי מהדירה, אלא אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט. הזמן ניתן לשוכר על מנת שיוכל לפנות את הדירה באופן מלא כפי שנקבע לו במסגרת הדיון בבית המשפט. כאשר ניתן פסק דין על ידי בית המשפט הדורש מהדייר לפנות את הנכס לא עומדת לרשותו הזכות להישאר בו. במצב של סירוב לפינוי ניתן לפעול למימוש גזר הדין בדרכים נוספות.

במידה ולא יפנה את הדירה ולא ימלא אחר הוראות בית המשפט רשאי בעל הנכס לנקוט כנגדו הליכי הוצאה לפועל.לבקשה המוגשת להוצאה לפועל על מגיש הבקשה (בעל הנכס התובע) לצרף מספר מסמכים:

• אישור על תשלום אגרה של 185 ₪
• עותק של פסק הדין.
• פרטי הדייר הסרבן.
• כתובת הנכס ופרטים רלוונטיים אודותיו.

לפי הוראות חוק ההוצאה לפועל תצא לדייר הודעת אזהרה אשר במסגרתה יינתנו לו 50 ימים לפינוי מלא של הדיר מיום קבלת האזהרה. הרשם מטעם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע מסגרת זמנים אחרת למועד הפינוי הסופי ובלבד שלא תפחת מעשרה ימים. במידה ולא יציית הדייר לאזהרה שקיבל ניתן יהיה להתחיל בהליכים לפינויו הפיזי מהנכס.

שלב רביעי – פיצויים בגין הנזק הכספי שגרם הדייר

לאחר פינוי המושכר מהנכס והחזרתו לבעליו יש לפעול גם לטובת קבלת פיצוי מלא על כל נזקיו של אותו דייר. שהרי, כל זמן ששהה בדירה ללא תשלום או בתשלום חלקי הדבר גרר הפסדים מצדו של בעל אותה הדירה. לפי רוב מומלץ כאמור לתבוע בתביעה נפרדת את הכספים שהפסיד בעל הנכס.