תבעה פינוי מושכר על בסיס הסכם שכירות מזויף – תשלם הוצאות משפט בסכום של 25,000 ₪ (!)

בית משפט השלום בתל אביב, דחה מכל וכל תביעה לפינוי מושכר שהגישה תובעת, כאשר כל הטענות שטענה במסגרת התביעה הוכחו כלא נכונות, בלשון המעטה והנתבעים לא הפרו את הסכם השכירות בשום צורה שהיא.

בשל דחיית התביעה כולה ובשל העובדה שהתובעת ניסתה לבנות את תביעתה על הסכם מזויף (!)  ועל טענות כוזבות, לא חסך בית המשפט שבטו והטיל על התובעת הוצאות משפט גבוהות בסכום של 25,000 ₪ (!).

התובעת טענה לסיום תקופת השכירות

התובעת השכירה את דירתה לזוג עם ארבעה ילדים החל מיום 21.5.17, כאשר בכל שנה הוארכה תקופת השכירות בשנה נוספת בהתאם לאופציה הקיימת בהסכם.

התובעת טענה, כי הנתבעים לא הודיעו בכתב על רצונם להאריך שוב את תקופת השכירות ולכן זו הסתיימה באופן סופי ביום 31.6.21 (הטעות בתאריך במקור).

התובעת טענה עוד כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות עצמו

התובעת טענה כי בנוסף, הנתבעים ביצעו שלל הפרות של הוראות במהלך תקופת השכירות, שהפרתן מזכה את התובעת בסעד של פינוי המושכר בהתאם להסכם :

1. הזניחו את הגינה הצמודה למושכר (המהווה חלק ממנו) ואת העצים בה, מה שגרם להימצאות עכברים בגינה.
2. לא נתנו לתובעת להיכנס ולהשתמש במחסן (המצוי בגינה אך אינו מהווה חלק מהמושכר).
3. מנעו מהתובעת אפשרות לבצע תיקון בתקרת המושכר – מה שגרם לנזקים רבים.

הנתבעים טענו – כי אין עילה לפנותם מהמושכר

הצדדים האריכו את האופציה בכתב עד לחודש יוני 2022 ובעל פה הוסכם עד לחודש יולי 2023, כולל סיכום על דמי השכירות שייגבו וההסכם בו נכתב לכאורה כי תקופת האופציה מסתיימת בסוף חודש יוני 2021, הינו מזויף – באופן בו התובעת שינתה על דעתה מועדים שלא בידיעת הנתבעים.

הנתבעים טענו בנוסף, כי לא הפרו אף הוראה מהוראות ההסכם:

1. לא מנעו מהתובעת להיכנס למחסן – רק ביקשו (ובאופן הגיוני) התראה ארוכה יותר שכן ישנם משחקי ילדים בגינה שיש לפנותם לצורך מעבר.
2. הגינה מטופלת ומטופחת ואין כל עכברים – ילדי הנתבעים עושים שימוש תדיר בגינה ואין וברור שהנתבעים לא היו מאפשרים לילדיהם להתרוצץ בין עכברים.
3. תקרת המושכר מתוחזקת על ידי איש תחזוקה שנבחר על ידי התובעת בעצמה ולכן, לנתבעים אין כל קשר לזה.

בית המשפט קבע : ההסכם זויף (!) אין הפרות (!) אין פינוי מושכר (!)

בבחינת הסכם השכירות שצירפה התובעת לכתב התביעה, גילה בית המשפט כי נעשו על גביו שני תיקונים בעט (ואף לא מעודנים) לפיהם, תקופת השכירות אמורה להסתיים ביוני 21, כאשר בפועל הייתה אמורה להסתיים ביוני 22 (עם אופציה לסוף יוני 23).

כלומר, התובעת צירפה לתביעתה הסכם מזויף ! בית המשפט אף מחה בכל תוקף כנגד ניסיון התובעת "להוליך את בית המשפט שולל" (כדבריו) ולא בכדי הטיל עליה הוצאות משפט גבוהות במיוחד.

לכן ההסכם המקורי, המעניק אופציה עד יולי 2023 הוא זה שבתוקף ובייחוד כאשר התובעת לא רק שבהתנהלותה חיזקה את האמור, אלא אף שכל ניסיונותיה לסתור עובדה זו, היו לא אמינים ולא מהימנים.

בית המשפט אף קבע כי התובעת לא הראתה ולא הצליחה להוכיח כיצד הפרו הנתבעים את שטענה ואף להיפך, הנתבעים הוכיחו כי התנהלו כשורה ומעבר לכך ולכן כל טענות ההפרה גם הן נדחו מכל וכל.

אפילו שאתה המשכיר והנכס הוא בבעלותך זכור ! זכויותיך אינן בלתי חדירות וגם לשוכרים יש זכויות עליהן יגן בית המשפט ובייחוד כאשר אתה מנסה להשתמש באמצעים לא כשרים !

לקריאת פסק הדין המלא ראו:  61966-10-21.