פינוי דייר בעייתי

מרביתם של משכירי הנכסים בארץ, הבינו כי לפני השכרת נכס לדייר, כדאי לקבל מידע אודות אופיו ומצבו הכלכלי. אחת מן הדרכים לעשות זאת היא לבקש המלצה ממשכיר קודם ולבקש מן השוכר המעוניין, להציג תלושי שכר המעידים על רמת הכנסתו.

צעדים אלו הפכו בשנים האחרונות לחשובים מאוד, לאור התופעה השכיחה של דיירים בעייתיים, המסרבים לפנות את המושכר, למרות הפרות חוזה בוטות.

ציבור המשכירים הבין כי בדיקת רקע מקיפה על השוכר, יכולה למנוע בחלק מן המקרים, את השכרת הנכס לדייר בעייתי. אולם, לעיתים, דייר הנראה על פניו כמסודר ושומר חוק, מתגלה, לאחר זמן מה, כדייר בעייתי וסרבן.

עבור מקרים כאלו, כאשר הדייר מפר את החוזה ולא מוכן לפנות את הנכס, ישנן שתי אפשרויות פעולה: האחת היא, לחלט את הערבויות של השוכר, בשאיפה כי הדבר יגרום לו לצאת מן הנכס. השנייה היא הגשת תביעת פינוי דייר.

הכללים להשכרת נכס

לעיתים קרובות, ניתן לאתר מראש מיהו דייר בעייתי ולהימנע מלהשכיר לו את הנכס. הדרך לעשות זאת, היא להקפיד על כמה כללים, טרם השכרת נכס:

1. רקע כללי: ראשית, חשוב לנהל שיחה עם השוכר ולברר את הרקע הכללי. מהו מקום העבודה שלו, מדוע אזור הנכס מתאים לו, לאיזו תקופה הוא מעוניין להשכיר וכולי. שיחה זו מאפשרת לקבל נתונים חשובים אודות השוכר, לשמוע אותו מתבטא ולקבל רושם כללי.

אם עולה חשד בדבר רצינותו של השוכר, אין להשכיר לו את הנכס, אלא לחפש שוכר אחר. אף אם המשכיר רוצה להשכיר את הנכס בדחיפות, עדיף לחכות מעט ולא להגיע למצב של פינוי דייר.

2. המלצות: חשוב מאוד לבקש מהשוכר, המלצות בכתב של משכירים קודמים, אחד לפחות. סירובו לעשות כן, ללא הסבר מתאים, צריכה לעורר חשד.

3. בדיקת מצב כלכלי: יש לבקש מהשוכר, להציג תלושי שכר של החודשים האחרונים, בכדי לוודא כי הוא יכול לעמוד בתשלומי שכר הדירה ובשאר התשלומים של הנכס: חשמל, ארנונה וכולי.

4. ערבויות: בימינו, השכרת דירה ללא ערבות כלשהי, היא סיכון גדול מאוד ולכן, כל משכיר, חייב לדרוש ערבות מסוימת מן השוכר. סירובו של השוכר לתת ערבות בסכום סביר, מעידה רבות על רצינותו ויש סיכוי כי מדובר בדייר בעייתי.

המשכיר יכול לבקש מהשוכר לתת שיק פיקדון, לחתום על שטר חוב או לתת ערבות בנקאית.

ברמת הכלל, ניתן לומר כי הקפדה על הבדיקות הללו, תמנע מן השוכר לקבל דייר בעייתי. אולם, גם כאשר על פניו, עושה הדייר רושם חיובי ורציני, יכולות להיות תקלות ולעיתים, אין מנוס מהגשת תביעת פינוי שוכר.

חילוט הערבויות

אחת מן הדרכים לוודא את רצינותו של השוכר וכן לשמור על הנכס, היא קבלת ערבות. מטרתה של הערבות היא להבטיח את קיום החוזה וכאשר מפר השוכר את הסכם השכירות, רשאי המשכיר לחלט את הערבות.

אם משכיר נתקל בסירוב מוחלט מן השוכר, לקבל ערבות כלשהי, הרי שמדובר בדייר בעייתי, אשר בבוא העת, יאלץ את המשכיר להגיש נגדו תביעת פינוי שוכר.

כאשר ישנו דייר בעייתי, המסרב לפנות את הנכס, ניתן להגיש נגדו תביעה בבית המשפט, במסגרתה, יבקש התובע, צו פינוי. אולם, לפני הגשת תביעה, כדאי לנסות ולחלט את הערבויות שנתן השוכר. צעד זה, יכול בהחלט לשכנע את השוכר לצאת מן הנכס.

ישנם סוגים שונים של ערבויות, המוצלח שביניהם הוא הערבות הבנקאית. חילוט ערבות זו הוא פשוט למדי ואם צעד זה, יגרום לעזיבתו של השוכר את הנכס, הרי שנחסך מן המשכיר, הצורך בהגשת תביעה.

הגשת תביעת פינוי דייר

דיירים בעייתיים יכולים להירתע מפעולות שונות ולעזוב את הנכס ואחרים, סרבנים עקשנים, יישארו בנכס, עד לקבלת צו פינוי דייר מבית המשפט.

אם חילט המשכיר את הערבויות של החוזה ואלו לא גרמו לשוכר לעזוב, הצעד הבא הוא שליחת מכתב התראה, לפני הגשת תביעה.

עבור שוכרים מסוימים, קבלת מכתב ההתראה, מעוררת פחד מסוים ולכן, הם מפנים את הנכס. במקרים אחרים, של דיירים סרבנים ועקשנים, מכתב ההתראה לא מניב כל תגובה.

במצבים אלו, המשכיר נאלץ להגיש תביעת פינוי דייר ולהמתין לדיון בבית המשפט. הבשורה המעודדת בסיטואציה זו, היא כי בית המשפט חייב לקיים דיון בתביעה, עד 60 יום ממועד הגשתה.

הדיון מתקיים במעמד שני הצדדים, אך במידה והשוכר לא מגיע לדיון, יפסוק בית המשפט בהעדרו.

כתב התביעה צריך להכיל את תמצית העובדות, בצירוף אסמכתאות רלוונטיות. חובה לצרף את מכתב ההתראה ואת הסכם השכירות בין הצדדים.

יש להקפיד שלא להאריך בתיאור העובדות בכתב התביעה ולהימנע מהתבטאויות בלתי ראויות. אם קיבל בית המשפט את עמדת המשכיר, יורה על צו פינוי לשוכר.

פינוי דייר בעייתי הוא סיטואציה לא נעימה, אך החוק עומד לצדו של המשכיר. לפני הגשת תביעה נגד השוכר, לקבלת צו פינוי, אפשר לנסות לחלט את הערבויות שנתן השוכר. אם צעד זה אינו גורם לעזיבתו של השוכר, יש לפעול להגשת תביעה.