מרכז המחקר של הכנסת יצא בפרסום מעניין אודות הנושא תביעה לפינוי נכס שוכר, אשר כדאי שכל שוכר וכל משכיר יקראו. תקציר הפרסום לפניכם.
נקודת המוצא: 9-15 חודשים מינימום – המתנה לפסק דין
תביעה לפינוי מושכר לא הייתה קיימת מאז ומעולם. עד שנת 2008, במידה ובעל נכס נפגע כתוצאה מהפרת חוזה של שוכר או פלישה לדירתו, האפשרות שעמדה בפניו היא להגיש תביעה לבית משפט השלום באיזור הנכס כנגד השוכר / הפולש.
הקושי העיקרי בנושא פינוי שוכר, היה פרק הזמן הארוך והממושך מרגע הגשת התביעה ועד למתן פסק דין המורה על פינוי בפועל. ברוב המקרים היה מדובר על בין 9-15 חודשים עד למתן פסק דין, וכמובן שהיו מקרים של תביעות שהתארכו עד לכדי מספר שנים.
הנהלת בתי המשפט מינתה ועדה לבחינת דרכי הייעול בהליכים המשפטיים בנושא פינוי מושכר. הוועדה אשר הגישה את המלצותיה – "תביעה לפינוי מושכר".
המלצות הוועדה שעשתה את השינוי
במקרה בו שוכר אינו מפנה את הדירה שעליו לפנותו, בין אם זה ערב הפרת חוזה או עקב אי תשלום דמי שכירות, בעל הנכס יכול להגיש תביעה לבית המשפט עם תצהיר, עדויות, אסמכתאות, בסדר דין מקוצר. לא ניתן להגיש בקשה לפיצויים כספיים בהליך זה, אלא רק תביעה לפינוי מושכר.
- על הנתבע (המושכר) להגיש כתב הגנה תוך 42 יום מהגשת התביעה, ולצרף את המסמכים הרלוונטיים.
- דיון ייערך עד 42 יום מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה, כלומר תוך 62 יום מיום הגשת התביעה, הנושא יעלה לדיון ואמור להסתיים בדיון אחד.
לאחר שהוגשו המלצות הוועדה והתקבלו, מספר התביעות שהוגשו במסגרת תביעה לפינוי שוכר גדל פי שתיים ויותר וברוב המקרים קיבל בית המשפט את התביעה ופסק על פינוי השוכר.
האיזון בין דין וחסד
⦁ חשוב להוסיף כי לאחר תיקון החוק, במקרים בהם לא נקבע מועד לפינוי בפסק הדין, פרק הזמן המינימלי עד שיכול בעל הנכס לגשת ללשכה להוצאה לפועל הוא 51 יום.
כלומר, מערכת המשפט הישראלית אינה "רואה" רק את בעל הנכס אשר הפסיד כסף ומבקש לפנות את הדייר הלא חוקי, אלא בהחלט רואה גם את הדייר ומאפשרת לו זמן דיו לפנות את הנכס, לפני שחלילה מוצא עצמו ללא בית.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר